רש"י על חולין ס״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ס״א ב:ג׳
3 וְאֶלָּא, טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא נֶשֶׁר, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: לֵילַף מִפֶּרֶס וְעׇזְנִיָּה? הָוֵה לֵיהּ פֶּרֶס וְעׇזְנִיָּה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וּשְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין.
פירוש רש"י על חולין ס״א ב:ג׳
3 הא לאו הכי הוה אמינא לילף מפרס ועזניה - דלא תכשריה בסימן אחד:
4 אין מלמדין - דאי בחד סימן אתי לאורויי ולמילף מיניה דטמא ליכתוב חד וליתי אידך מיניה: